16/12/2018

 













נעים להכיר – אדוקטור מגנוס
:שם המאמר
מאת: דנה מורן

אז השבוע זה לא קרה, לא הסתייע בידינו (למען האמת ברגלינו) של המו"ל, "האריה", הרו"ח ושלי לרוץ ביחד. אחרי הרבה ריצות של חברותא נהדרת, עשיתי הכרות חדשה עם מדרכות תל-אביב... והפעם לבד לגמרי.

היה בזה משהו חד פעמי מרענן. מצאתי עליה חדשה עם נוף מקסים לים וחשבתי הרבה על מ.י.. לאחרונה קצת זייפתי בהוראות שלו, ולא השקעתי יותר מדי באימוני כח. היה לי נוח לרוץ רחוק, לאט ולפטפט... מכיוון שאני לא נוהגת לשוחח עם ה-MP3 שלי, הייתי צריכה להסיט את תשומת הלב לכיוון אותה עליה שמושכת מהים ישר ללובי של קראון פלאזה. הופתעתי שאפילו נהנתי...

והיתה עוד הפתעה שחיכתה לי השבוע... אלא שהיא קצת פחות נעימה...

התחושה הכללית שלי, בסיבוב אימונים הזה, היא שאני יותר בריאה ופחות פריכה. כבר בלי שברים ובלי כאבים בגב... ובלי שום חריקות מיוחדות מעבר למה שמצפה לספורטאי שמשקיע כל כך הרבה פסיעות בכל כך הרבה פעמים בשבוע... טוב, הברכיים קצת חלודות. אבל כל מי שקצת מבין באנטומיה ויביט על הברכיים האלו יגיד שגורלן נגזר... והנה פתאום שריר חדש "נדלק" מהרעיון של התחרות. אדקטור מגנוס- מי שמע עליו בכלל? כאבים חדים מאזור המפשעה עד הברך... למה עכשיו? רצתי עם התחושה פעם פעמיים... ואת הריצה השלישית סיימתי אצל איש הפזיוטרפיה. אני לא רוצה לעשות נזקים בלתי אחראיים ובלתי הפיכים... ובטח שלא חודש לפני...


Adductor magnus muscle


אחרי כמה סיבובים של אולטרה-סאונד ושאר מכשירים, העברתי את הריצה הארוכה במחשבות על אופי האימונים. אולי מספיק לי להתאמן למרתון רק 10 שבועות ולא 16? כנראה שהעומס הזה גדול עלי קצת... אחרי הכל, רוב השנה אני שומרת על כושר בסיסי סביר ויכולת סיבולת, שמאשרת לי ריצות ארוכות (Más o menos ...). אז למה להשקיע כל כך הרבה מראש. לפי מצב האדקטור גם השבוע אני לא מושכת מעבר לקו השישים (קילומטרים במצטבר)... ומכיוון שאני לא בונה על איזה מקום עסיסי בין המאה נשים הראשונות שחוצות את קו הסיום, אלא לחצות אותו לפני שימלאו ארבע שעות מהזינוק... ועם חיוך ענק על הפנים... אז למה עכשיו האדקטור ואני עושים הכרות?

המשכתי לרוץ, קצת עגומה, עד שלמזלי פגשתי כמה אנשים נהדרים בדרך לשוחח איתם שהסיחו את דעתי מצרותי. צחקנו איך שכאשר טריאתלטים נפגשים על מסלול הריצה ביום שבת בבוקר, הם מתנצלים ומתרצים למה הם לא רוכבים על אופניים בשעות האלו... ולאנשים אחרים הסברתי איך נטשתי קבוצת ריצה מסודרת לטובת המוטיבציה והמשמעת הפרטית שלי... תודו שכל אלו מסיחים את הדעת מידידי החדש – האדקטור.

אולי היו אלו משככי הכאבים, או האנדורפינים או הפיזיוטרפיה, או החברים... אבל בסיכומו של יום, מהריצה האחת הזו הכי נהנתי השבוע. ואולי משום ששוב אני מבינה שאני מסוגלת להתמודד, גם ברגעים לא כל – כך נוחים.

כבר אמרו לפני: אהבה זה כואב...


קישורים קשורים
עוד קצת על השריר הבעייתי של דנה כאן


דנה קמה דנה רצה
ראשי
שיקום פציעות ספורט
מרתון רומא - עמוד הבית










ראשי
קניות בשוונג-שופ
דף הבית
לוח ארועים
תוצאות תחרויות
תמונות
פורום שוונג תפוז
מסלולי טיולים
סרטי וידאו
חדשות תאבא
קבוצות ואגודות
Tour De France
קישורים
מרכז הרשמה לתחרויות
הרשמה לארועים
רשימות משתתפים
מהירות האור
ממשיך לרוץ
לרוץ איתי
מהדורת הקיץ
בדרך למרתון
כתובים
מהירות האור
דנה קמה דנה רצה
הרץ המצלם
תוכניות אימון
מאמרים מקצועיים
כתבות
מדור צרכנות
סיפור אישי
פציעות ספורט
דניאל קרן
לרוץ עם דניאל
מסעות דניאל
הולכים בשוונג
מדור הליכה חדש
שירות לגולש
לוחות קניה ומכירה
 ספרים עם
הזמנת תמונות
מחשבונים
צור קשר
איסתא ספורט
ישרוטל פונדק רמון
שתפו עמוד זה
אתרי האיגודים
איגוד הטריאתלון
איגוד האופניים
איגוד הניווט
איגוד האתלטיקה
איגוד השחייה
עצמה




שוונג שופ

אוזניות ספורט mp3
SweatGutr - רצועת זיעה לראש
מדבקת-קעקוע דגל ישראל
משקפות שחייה - Aqua Sphere


חפש בשוונג
   
shvoong
google

Google